<h1>סמ"ג עשין סימן ק"ט</h1>
<h2>דף צח:</h2>
פירש רבינו יצחק שאם אומרים העדים כך ראינו כתוב בשטר שאין לפסול עדותן משום מפיהם ולא מפי כתבם ועדים החתומים על השטר נעשה כמי שנחקרה עדותם בבית דין והרי זה כאילו אומרים ראינו אותו עדות שנחקרה בבית דין וראיה לדבר דתנן (ב"ב קס"ח א') מי שנמחק שטר חובו מעמיד עליו עדים בא לפני בית דין ועושין לו קיומו ובפרק הגוזל קמא (ב"ק צ"ח ב' ותו') אי דאיכא סהדי דידעי מאי דכתיב בשטרא ליכתבו ליה שטרא מעליא, והא דאמרינן בפרק ארבעה אחין (יבמות ל"א ב' ותו') מפני מה לא תיקנו זמן בקידושין משום דלא אפשר וכו' לינחיה גבי עדים אי דכירי ליתו וליסהדי ואי לא דכירי זימנין דחזו בכתבא ואזלו ומסהדי ורחמנא אמר מפיהם ולא מפי כתבם לשם מדבר במעידין סתם ויש לחוש שמא יאמרו זכורים הם ואינם זוכרין כלל.
<h2>דף קיב:</h2>
גרסינן בפרק הגוזל בתרא אמר רבי שבתאי מקבלין עדות שלא בפני בעל דין ומפרש שם כגון שהוא היה חולה או עדיו חולים או שהיו עדיו מבקשים לילך למדינת הים ושלחו לו ולא בא, בד"א בעדות שעל פה אבל בשטר אמר רבא שם הלכתא מקיימין השטר שלא בפני בעל דין ואפילו עומד וצווח ואומר שטר מזוייף הוא אין משגיחים בו, מפני שקיום שטרות דרבנן הלכך אע"פ שאין שם אחד מן החילוקין שלמעלה מקיימין [אותו] כך פירש רבינו יצחק (תד"ה מקיימין) ורבינו משה (עדות פ"ג הי"א).
